<h1>שבלי הלקט סימן כ"ט</h1>
<h2>דף יז:</h2>
ויחיד המתפלל בשיני ובחמישי ואומר ועתה יי' אלהינו אשר הוצאת כול', אל הוריתנו לומר שלש עשרה וכול', כשמגיע לומר פסוק ויעבור (שמות ל"ד, ו') מדלג ואומר ויקרא בשם יי' (שם, שם ה') ושם נאמר, וסלחת לעונינו ולחטאתינו ונחלתנו (שם שם ט') סלח לנו אבינו כי חטאנו כול', אלהינו ואלהי אבותינו תבוא לפניך תפילתנו, אבל אנחנו חטאנו, ואין אומר פסוק ויעבור, שבו הזכרת י"ג מדות. וכן מצאתי במנהגות לותיר כשמשכימין בעשרת ימי תשובה לומר תחנונים בעלות השחר, אם לא נתקבצו עשרה בבית הכנסת אין אומרים י"ג מדות, אלא כשמגיע לומר פסוק ויעבור מתחיל וסלחת, דהכי אמר רב נתן גאון זצ"ל ושאר חכמים, אין מנהג לומר י"ג מידות אלא בציבור, ואין רשות ליחיד לומר אותן בתפילתו אלא בציבור. ולואי כשהציבור מתקבצין ומתענין ועושין צדקה ומבקשין רחמים ומכוונין ליבם לאביהן שבשמים, והקב"ה מרחם עליהם ואינו מואס תפילתן של רבים ועונה אותן שנ' (איוב ל"ו, ה') הן אל כביר לא ימאס. וכרת הקב"ה ברית עם משה רבינו ועם אבותינו שאינן חוזרות ריקם, שנ' (שמות ל"ד, י') הנה אנכי כרת ברית. לפיכך אין אומר אותן אלא בציבור. וכן השיב ר' אביגדור כהן צדק נר"ו לר' צדקיה בר' בנימין אחי השיני זצ"ל, שאין לאומרם בפחות מעשרה לא בסליחות ולא בתחנונים, שהן דברים שלקדושה וכל דבר שבקדושה אינו בפחות מעשרה, אלא מדלג ואומר ויקרא בשם יי' ושם נאמר וסלחת לעונינו ולחטאתינו כול'.
